תיקון מס' 24 לחוק הגנת הצרכן – תיקון הטכנאים
ביום 16 ביוני 2008 התקבל בכנסת תיקון מס' 24 לחוק הגנת הצרכן. התיקון נועד להסדיר את חובות העוסקים בקשר לביקורי טכנאים בבית הצרכן, כאשר בין הצרכן לעוסק קיים חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת מוצרים פגומים.
סעיף קטן (ג) (1) לתיקון לחוק קובע כי אם נדרש ביקור טכנאי בבית הצרכן לשם קיום התחייבויות הספק אזי יש לתאם את מועד הביקור עם הצרכן מראש.
סעיף קטן (ג)(2) לתיקון לחוק קובע כי זמן ההמתנה לטכנאי לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה קודם. אולם, נותן השירות רשאי להציע לצרכן, בהסכמת הצרכן, להמתין לקריאה טלפונית במקום התיאום מראש בתנאי שזמן ההמתנה של הצרכן בביתו לא יעלה על שעתיים.
סעיף קטן (ג)(3) לתיקון לחוק קובע כי דחיית ביקור תיעשה לא יאוחר משעה 8:00 בערב שקדם למועד הביקור של הטכנאי על דחיית ביקור הטכנאי, ובכפוף לתיאום מועד ושעה חדשים לביקור.
סעיף קטן (ד) לתיקון לחוק קובע מהן הסנקציות שיוטלו על נותן השירות שיפר את הוראות סעיף קטן (ג). סעיף קטן (ד) קובע כי במקרה של הפרה כאמור, הצרכן יהיה זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של -.300 ₪ אם תואם מועד לביקור טכנאי וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה, ולפיצוי בסך של -.600 ₪ אם חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה.
בסעיף קטן (ה) לתיקון לחוק נקבע כי נותן השירות רשאי להציע לצרכן שזכאי לפיצוי, פיצוי בשווה כסף בטובין או בשירותים ובלבד שהודיע לצרכן מראש כי הצרכן רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי בשווה כסף, ובכפוף להסכמת הצרכן לקבל פיצוי שאיננו פיצוי כספי. חשוב לזכור כי נטל ההוכחה שהצרכן הסכים לפיצוי בשווה כסף הוא על נותן השירות. דהיינו: יש לצפות לכך כי נותן השירות יבקש שהצרכן יאשר בחתימתו שהסכים לפיצוי בשווה כסף.
סעיף קטן (ו) לתיקון לחוק קובע כי אם האיחור נובע מסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד לביקור הטכנאי, ונותן השירות לא היה צריך לדעת כי הטכנאי לא יכול לבוא לבית הצרכן, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה.
לדעתנו סעיף קטן (ו) הוא בעייתי ואנחנו צפויים ל"הפתעות" רבות בגינו מצד העוסקים. פעם הטכנאי לא הרגיש טוב ולכן לא יכול היה להגיע לבית הצרכן, פעם ילדו לא הרגיש טוב, ופעם רעיתו של הטכנאי שהיא בהריון הייתה חייבת לעבור בדיקה ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה של נותני השירות והטכנאים.
יצויין תחילתו של החוק שלושה חודשים מיום פרסומו.
נוסח התיקון
תיקון סעיף 18א:
1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981[1], בסעיף 18א, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) עד (4), לעניין חוזה למתן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה, לרבות תיקון והחלפה כאמור בתקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א), ולעניין חוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות טובין הנמצאים אצל הצרכן.
(ג)
(1) נדרש ביקור טכנאי במענו של צרכן, לשם קיום חיובים לפי סעיף קטן (א) בתקופת אחריות שנקבעה לפי אותו סעיף קטן, או בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן, או בהתאם לחוזה למתן שירות מסוג שקבע השר, יתאם מי שמחויב לתת שירות לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – נותן השירות) את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן.
(2) זמן ההמתנה לטכנאי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, אולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור אם אין בה כדי להקל עליו.
(3) נותן השירות רשאי להודיע לצרכן, לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם, על דחיית ביקור טכנאי, ולתאם עמו מועד ושעה חדשים לביקור, ובלבד שאין בדחייה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך לפי דין.
ד) הפר נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי, בשל אותה הפרה, לפיצוי ללא הוכחת נזק, כמפורט להלן:
(1) תואם מועד לביקור טכנאי בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה האמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים;
(2) פעל נותן השירות בניגוד להוראות סעיף קטן (ג)(2) לעניין הקריאה הטלפונית – פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים.
(ה) נותן השירות רשאי להציע לצרכן הזכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף קטן (ד), פיצוי בשווה כסף, בטובין או בשירותים, ובלבד שהודיע לצרכן כי הוא רשאי לבחור בין הפיצוי הכספי לבין הפיצוי המוצע והצרכן נתן את הסכמתו לכך; נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא על נותן השירות.
(ו) נבע האיחור מנסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור של טכנאי ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי לפי סעיף זה."
תחילה 2. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 248; התשס"ח, עמ' 493.