לפי חוק הגנת הצרכן התשמ"א 1981 (להלן-החוק) זו ההגדרה של "רוכלות": "הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן – מקום הצרכן), או פנייה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא כשבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לתאר עסקה".
בחוק נקבע כי בעסקת חייב העוסק לספק לצרכן חוזה בכתב בשפה שבה נערכה העסקה, והכולל בין היתר את הפרטים הבאים בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות: פרטי העוסק (שם, מספר זיהוי או מספר חברה, כתובת) התכונות העיקריות של הנכס או השירות, המחיר הכולל שלו, תנאי התשלום, פרטים בדבר אחריות, ואם הנכס או השירות לא נמסרים במועד העסקה – גם את מועד המסירה של הנכס או השירות.
החוק קובע כי צרכן רשאי לבטל עסקת רוכלות בתוך 14 ימים שמתחילים לספור מיום העיסקה או מיום קבלת הפרטים על הנכס או השירות כפי שהחוק מחייב, לפי המאוחר שביניהם.
חריג לזכות הביטול: אם מדובר בעסקה לא מתמשכת למתן שירות, כשכבר הוחל במתן השירות. בנוסף, לא ניתן לבטל עסקאות רוכלות אשר מתייחסות "לטובין פסידים" (פרחים, מוצרי מזון, וכיוצא בזה).
יש להדגיש כי אמנם על הצרכן לא מוטלת חובת הודעת ביטול בכתב (כמו, למשל, שמוטלת חובה כזו בעסקת מכר מרחוק) אך המלצתנו היא לא להסתפק בביטול בעל פה אלא לדאוג גם לביטול בכתב על מנת למנוע ספקות ולשמור על הוכחות במקרה והעוסק ימנע מביצוע הביטול.
במקרה של ביטול עסקת רוכלות, העוסק חייב להחזיר לצרכן את התמורה ששילם ללא דמי ביטול כלשהם. במקרה של התקנת ציוד בבית הצרכן, יכול העוסק לגבות תשלום של עד 100 ₪ בגין ההתקנה. אם הוחל במתן שירות בעסקה, על הצרכן לשלם את התמורה ביחסית עבור התקופה בה ניתן שירות.
אם נמסר בעסקה נכס לצרכן, הצרכן צריך להחזיר את הנכס שקיבל במקום בו נמסר לו. גם אם חלה הרעה משמעותית במצב הנכס שהצרכן מחזיר – העוסק לא יכול להימנע מלהחזיר לצרכן את כספו, ואולם העוסק רשאי לתבוע את הצרכן בגין ההרעה.
במקרה בו הצרכן עמד בתנאים לביטול העסקה והעוסק מסרב לעשות זאת ניתן להגיש תביעה נגד העוסק ולדרוש גם פיצוי עונשי בסך של עד 10,000 ₪.
עלינו כצרכנים לדעת מהן זכויותינו בעסקת רוכלות כדי לצמצם את הנזקים כתוצאה מעסקאות רוכלות שלעתים בגלל הנסיבות הצרכנים מתפתים לעשות מבלי שהם יודעים שהם יכולים לבטל אותם.